משרד עו"ד ומגשרים מנחם א. כהן
גישור לגירושין, יעוץ זוגי והרצאות

איך נראה התהליך המטורף שאני עברתי?

עברתי תהליך גירושין ואני בסופו. אני רוצה לשתף כי יש לי מסקנות שאולי יעזרו לכם.

אני בת 45, גרושה 3 חודשים.

שלוש שנים התלבטתי אם להתגרש או לא, שני טיפולים זוגיים וטיפול אישי עזרו לי לגבש את המסקנה. עשיתי הכל בכדי שהנישואין יצליחו, אבל הבנתי שאם אני נשארת בקשר אני ממש כמו "מת מהלך".

התהליך המשפטי עד לגירושין לקח שנתיים. שנתיים מטורפות.

עברתי תהליך של אובדן: אובדן של חלום, אובדן של איך משפחה צריכה להראות.

לא נחסך ממני כלום בתהליך הזה – שני עורכי דין, הוצאה לפועל, בלש פרטי – פשוט גיליתי שהוא בוגד בי, טיפולים פסכיולוגיים לילדים ולי, 2 תלונות במשטרה, צווי הגנה – אחד להוציא אותו מהבית והשני על אלימות כלפי הילדים. גם עברתי בדיקת מסוגלות הורית... טירוף!

הוצאתי 150,000 שקל על עורכי דין!

מה שעזר לי לסיים את המלחמה ולהרפות מדרישותיי זה שראיתי את השבר שהילדים שלי עוברים, הבנתי שזה לא שווה את זה יותר. האמת שגם אני כבר נשברתי.

אני מאחלת לכל אדם שעומד במצב כזה לא לבחור להגיע לבית משפט אלא להגיע להסכמות ולוותר על המלחמה הקשה הזו. אף שופט לא יבין אותך ואף שופט לא יבין את הסבל שתעברו!

ג.כ

איך הגעתי לתבוע את בעלי בבית המשפט?

במבט לאחור, לאחר שחלפו 7 שנים מהיום בו התגרשתי, אני מרגישה שיש לי את הרצון לשתף, ולו במעט, בתובנות העולות בי , מתוך תקווה שהדבר יהיה לעזר לזוגות רבים המצויים בתהליך כה כואב ולא פשוט זה.

התובנות האלה קשורות בעיקר למהות התהליך, שלצערי התקיים בסופו של דבר בבית המשפט.

חשוב לי מאוד לציין כי משהחלטנו שדרכנו ייפרדו הציע בעלי לשעבר שנלך למגשר, ואני הסכמתי איתו, מתוך תקווה ואמונה שהדבר יפשט את התהליך הכל כך מורכב ממילא.

בנוסף,לא היו בי הכוחות הנפשיים להתחיל ולחפש אחר מגשר/ת וסמכתי עליו באמת ובתמים שיעשה את הדבר הנכון והטוב עבור שנינו ועבור ילדינו.

ידעתי אז, כפי שאני יודעת גם היום, שהוא אדם אכפתי ודואג, שהייתה לנו אהבה מאוד גדולה לאורך שנים ושנסיבות החיים הביאו את שנינו למסקנה הכואבת שעלינו לחיות בנפרד.

הבעיה הייתה שבנקודה מסויימת התחלתי לחשוש שמא זכויותיי ייפגעו והוא לא יהיה נאמן להבטחתו שלא אפגע. חששתי מאוד מהעובדה ששיתף את בני משפחתו הקרובים ומהעצות שהחל לקבל מהם, בעוד שאני הסתגרתי ולא שיתפתי איש ממשפחתי.

בנקודה זו פניתי לייעוץ אצל עורכת דין לענייני משפחה ופרשתי בפניה את לבטיי ואת מצוקתי. בפגישה זו, שנמשכה מספר שעות, היא הציגה לי תמונה רחבה של התהליך הצפוי במידה ואחליט להקדים אותו במירוץ הסמכויות ולהגיש בפועל את התביעה בבית המשפט.

היא אף ציינה שהיא לא מגשרת וכי לדעתה האישית זה לא מקרה שיכול להיפתר בגישור, אך בהחלט השאירה את ההחלטה בידיי.

הקושי שלי היה עצום, משום שרציתי להישאר נאמנה להחלטתנו המשותפת, אך בשל המורכבות שבפרידה ודעתה האישית, החלטתי בסופו של דבר ובלב כבד להקדים את בעלי לשעבר והגשתי אני תביעה לגירושין בבית המשפט לענייני משפחה.

עברו שבע שנים ואני עדיין זוכרת את ההלם והכאב הגדול בעיניו כאשר התברר לו שכך עשיתי. אני חושבת שזו הייתה נקודת השבר הגדולה, שהאיצה תהליך של חוסר אמון מוחלט מצידו כלפיי, כעס עצום מצד משפחתו ותחושת עלבון צורבת, שייתכן ומקננת בו עד היום.

אני חושבת שהייתה לכך השפעה גדולה על ההתנהלות בינינו, משום שחדלנו לחלוטין לתקשר בינינו וחילופי הדברים נעשו דרך עורכי הדין, כאשר לכל צד יש אינטרס ברור לייצג את הלקוח שלו נאמנה ולהשיג עבורו את התוצאות הטובות ביותר.

בכנות אומר שיש בי חרטה גדולה על ההחלטה שקיבלתי. אני מניחה שהדברים היו יכולים להיראות אחרת ויכולתי לחסוך מעצמי את ההתמודדות הארוכה והמתישה בבית המשפט, את ההמתנה והמתח שלפני כל דיון,כאשר כל חיי ומערכת היחסים שלנו חשופים לשאלות וחקירות נגדיות, דבר שבאופן אישי הקשה עליי מאוד.

הייתי חייבת לענות על השאלות האישיות והפוגעניות ביותר והיה לכך מחיר מבחינת שיקום הדימוי העצמי והבטחון שלי בשנים שלאחר מכן.

בנקודת הזמן ההיא הייתי בטוחה שאני עושה את הדבר הנכון ביותר עבורי וסירבתי להקשיב לאיש. ידעתי שאיש אינו יכול לחוות את הדברים מנקודת מבטי ועל כן עליי לנהל בעצמי ובאמצעות עורכת הדין שלי את המאבק על זכויותיי וזכויות ילדיי.

במבט לאחור ובשורה התחתונה, בשל השבר הנפשי הגדול שנלווה למצב, לא הגעתי לתוצאות המקוות. מדובר היה בתהליך ארוך, מתיש ויקר מאוד מבחינה כלכלית עבורי.

אני מאמינה שלולא החשדנות, החששות הרבים והתחושה שהעולם סביבי מתמוטט - הייתי יכולה לחסוך מעצמי הרבה מאוד עוגמת נפש וכאב.

חשוב לי לומר את הדברים עבור כל איש ואישה המצויים בסיטואציה דומה לשלי, כל אחד מסיבותיו שלו.

אני מקווה שתמצאו בתוככם את את היכולת לתת אמון בצד השני, גם כאשר הכל סביבכם קורס, ולנסות לפתור את המחלוקות הקיימות באמצעות גישור גירושין ובסופו של דבר להגיע להסכם שיניח את דעתכם.

אני חושבת שבתהליך כזה,בו שניכם מצויים אצל גורם אחד, יש סיכוי גבוה יותר להתנהלות בריאה וטובה יותר עבורכם, לבטח יותר מאשר בבית המשפט.

מ.א